גוגל מפות

Categories
  • רוח, תרבות ואמנות
    עוד בשנותיה כמושבה קטנה, הייתה ראשון לציון מרכז תרבותי לכל יישובי הסביבה. כאז כן היום – ראשון לציון היא עיר של יצירה: קונצרטים, מופעי תיאטרון וריקוד, תערוכות אמנות, ומגוון של אירועי תרבות המתקיימים במקומות שונים ברחבי העיר בלכל ימות השנה.
    • ''לשון ראשון''

      אוהבי השפה העברית מגיעים מדי שנה בשנה לראשון לציון לכנס "לשון ראשון". היוזמה לקיום הכנס בראשון לציון מתבססת על כך שבראשון לציון הוקם בית הספר העברי הראשון בעולם, בית ספר "חביב", שם לימדו בפעם הראשונה את כל מקצועות הלימוד בעברית!

      כל אירועי הכנס סובבים סביב השפה העברית: תערוכות אמנות, מושבים אקדמיים, במות דיון ורב- שיח של טובי היוצרים, הבלשנים וההיסטוריונים.

      הכנס מתקיים כבר שש שנים, ומאז השנה הרביעית לקיומו הפך לכנס ממלכתי בשיתוף ראש הממשלה.

      קראו עוד

    • הגלריה העירונית לאמנות – בית קנר
      את המבנה המיוחד הזה בנה עוד בשנותיה הראשונות של המושבה האיכר יעקב קנר. הבית עבר גלגולים רבים, ובשנת 2007 נפתחה בו הגלריה העירונית. מבחוץ המבנה נראה קצת מיושן, אבל מבפנים הוא ללא ספק עכשווי ומרתק! האמנים המציגים כאן הופכים אותו למרכז תרבות ואמנות מלא חיים. נוסף על המבקרים הרבים בגלריה, עשרות תלמידים מגיעים לכאן במהלך השנה, לומדים על התערוכות המוצגות כאן ויוצרים בסדנה.

      *יש לכם רעיון לתערוכה שתרצו להציג בגלריה?

      לאתר הגלריה

      למידע אודות בית קנר באתר מוזיאון ראשון לציון

      (התמונה באדיבות מנהלת ואוצרת הגלריה, הגב' אפי גן)

    • הגלריה הפתוחה לאמנות ולסביבה

      בתוך פארק נאות שקמה יש גלריה פתוחה, תחת כיפת השמיים. באתר, שפעם שימש להטמנת אשפה, פועלת היום גלריה פתוחה, שמציגה יצירות אמנות המתייחסות אל הסביבה ושואבות ממנה השראה.

      בפארק מוצגות לאורך השנה תערוכות אמנות מתחלפות ומוצבים בו פסלים סביבתיים מרשימים, למשל: פסל היד העשוי עץ של טניה פרמינגר, פסל מבטון ואבנים של ישראל רבינוביץ ופסל שקיות הרוח של אורה טלר.

                 

      הגלריה מארחת גם קבוצות תלמידים מרחבי העיר, שבאים ללמוד על איכות הסביבה ועל אמנות סביבתית.

      *מאיזה חומרים מורכבים הפסלים הסביבתיים בגלריה הפתוחה? מאיזה חומרים ממוחזרים הייתם יוצרים פסל?  

      (הצילומים באדיבות הגב' אפי גן)

    • היכל התרבות ראשון לציון

      תכינו את הידיים למחיאות כפיים... לכאן מגיעים תושבי העיר לצפות בתערוכות אמנות ובהופעות תיאטרון, בידור, מוזיקה ומחול. זה המרכז התרבותי של ראשון לציון! גם אנשים מיישובים סמוכים מגיעים לכאן ליהנות מהפעילויות המתקיימות בהיכל.

      ההיכל הוקם בשנת 1999 והוא חדשני ומתקדם. כאן מתאמנת ומופיעה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון – שהחליפה למעשה את התזמורת העברית הראשונה שהוקמה בעיר ב-1895, "האורקסטרה". מדי שנה בשנה, במסגרת פסטיבל האביב הבינלאומי, מגיעים לכאן מופעים ססגוניים וקצביים מרחבי  העולם.

      בהיכל לא רק צופים באמנות, אלא גם יוצרים אמנות: יש כאן בתי ספר למחול ולתיאטרון ומגוון חוגים וסדנאות לבני כל הגילאים. שלוש להקות המחול המייצגות של העיר רוקדות בבית ספר שובל שנמצא בהיכל.

      *באיזה מופע צפיתם לאחרונה בהיכל?

      לאתר ההיכל

      (צילום: אסף כפרי)

    • המדרשה לחקר חיבת ציון - בית זרובבל ושולמית חביב

      זרובבל חביב נולד בראשון לציון והיה מהראשונים שלמדו בגן הילדים העברי הראשון ובבית ספר חביב (שנקרא על שם אביו, דב חביב לובמן). ב-1986 הוא החליט להקדיש את ביתו להקמת מדרשה לחקר חיבת ציון: ללימוד ולשימור ההיסטוריה של הציונות בראשיתה, של תנועת "חיבת ציון" ושל השפה העברית. במדרשה פועלת ספרייה ומתקיימות בה פעילויות חינוכיות ותרבותיות בנושאי ארץ ישראל, מורשת יהודית, תולדות העם והמדינה.

      *מה הסיפור המשפחתי שלכם בנושא עלייה לישראל וציונות?

      לאתר המדרשה

      קראו עוד על זרובבל חביב

       
    • הסדנא לאמנות רמת אליהו

      אם אתם זקוקים להשראה – זה המקום לבקר בו! אמנות, הוראה וקהילה משתלבים בסדנה בסדנא מאז נוסדה ב-1978. יש בסדנא פעילויות יצירה בכל תחומי האמנות, סדנאות לבתי הספר וגלריה המציגה תערוכות אמנות עכשווית. הסדנא מנסה לשתף את הקהילה בפרויקטים השונים שלה: למשל, רמת אליהו היא שכונת עולים ותיקה וחלק מתושביה הם עולים מאתיופיה. בסדנא יש פעילויות שונות, שמאפשרות להם ליצור ולהציג את סיפורם האישי דרך האמנות.

      בימים אלה הסדנא נמצאת בשיפוצים לקראת שדרוג גדול של המבנה.

      *איזה פרויקט אמנות אתם הייתם רוצים לעשות עם תושבי השכונה שלכם?

      לאתר הסדנא
    • כותר ראשון – תרמ''ב

      כשהגיעו המתיישבים הראשונים לראשון לציון, לא רק עבודת האדמה הייתה חשובה להם, אלא גם ההשכלה והתרבות. כמה חודשים לאחר שעלו על הקרקע, הם כבר הקימו ספרייה קטנה. בהמשך, כשנבנה בית העם, הספרייה עברה אליו והיו מתקיימים בו גם ערבי קריאה.

      היום יש בעיר רשת של ספריות ציבוריות שנקראת "כותר ראשון". ישנם שלושה כותרים גדולים, תרמ"ב הוא אחד מהם, ושבע ספריות נוספות פועלות ברחבי העיר. בכותרים ובספריות יש גם שעות סיפור, מרכזי ייעוץ לתושבים, חוגים וסדנאות, תערוכות ועוד שלל פעילויות חינוכיות, תרבותיות וחברתיות.

      *מהו הספר האהוב עליכם?

      לאתר כותר ראשון
    • מוזיאון אגם

      זוויות, צורות, צבעים ומשטחים לא רגילים יוצרים את המבנה המיוחד של מוזיאון אגם. במוזיאון, שייפתח בקרוב, יוצגו יצירותיו של האמן יעקב אגם, שנולד בראשון לציון. יעקב אגם יוצר אמנות קינטית, כלומר - אמנות שיש בה תנועה ושינוי צורות בחלל לאורך זמן. מאפיינים אלה מלווים גם את מבנה המוזיאון והביקור בו.

      במוזיאון יפעלו גם מרכז חוויה ויצירה ומרכז למידה והתנסות, יהיה בו גן פסלים ויתקיימו בו מופעים ויצירות תיאטרון.

      *נסו ללמוד עוד על אמנות קינטית. יש לכם רעיון לפסל קינטי, שאתם יכולים ליצור בעצמכם?

      למידע נוסף

      (המוזיאון בבניה. צילום: עופר פריאל)

    • מרכז המוזיקה העירוני

      חולמים לנגן בלהקה? ואולי להופיע בקונצרט בהיכל התרבות? במרכז המוזיקה העירוני תוכלו ללמוד פיתוח קול ונגינה על מגוון כלים: כלי נשיפה, קשת, מקלדת, פריטה והקשה. בבית הספר פועלים גם הרכבי נגינה מגוונים ותזמורות שמייצגות את ראשון לציון בתחרויות ובמופעי מוזיקה. מרכז הלימוד הראשי שוכן בשכונת גן-נחום, וברחבי העיר פזורים עוד חמש שלוחות ללימוד נגינה.

      קראו עוד

      הקשיבו לקטעי נגינה של תלמידי המרכז

  • חינוך
    לא סתם אומרים שראשון לציון היא עיר ראשונה. קרו כאן הרבה דברים ראשונים, אבל הקמת בית הספר הראשון בעולם, שלימדו בו את כל מקצועות הלימוד בעברית, היא אולי החשובה שבהם. ולא רק בית ספר, גם גן הילדים העברי הראשון הוקם בראשון לציון! גם היום החינוך הוא במקום ראשון בראשון לציון, ויש בעיר מאות מוסדות חינוך – מגיל הגן ועד לאקדמיה.
    • בית ספר חביב

      תארו לעצמכם שבבית הספר שלכם לומדים חשבון וספרות ותנ"ך באידיש או בצרפתית! עד שהוקם בית ספר חביב, כך למדו בבתי הספר בארץ ישראל. חביב הוא בית הספר העברי הראשון בעולם, שלשון ההוראה בו הייתה הלשון העברית בכל מקצועות הלימוד!

      מבנה בית הספר הוקם בשנת 1886 (תרמ"ב). בהתחלה, הייתה בו רק קומה אחת, ששימשה בית ספר לבנות. באותה תקופה היה נהוג להפריד בין בנים לבנות, והבנים למדו במרתף בית הכנסת. מרדכי לובמן, המנהל הראשון של בית הספר, והמורה דוד יודילוביץ,  היו הראשונים שהחלו להנהיג, בהשראתו של אליעזר בן-יהודה (מחייה השפה העברית), את לימוד כל המקצועות בשפה העברית.

      עד1951  נקרא בית הספר "בית ספר עממי". בשנת 1951 החליטו לשנות את שמו ל"חביב", על שם דב לובמן חביב (בן דודו של מרדכי לובמן), יו"ר ועד המושבה, עסקן ציבור, כורם וסופר.

      בית ספר חביב פעיל גם היום ולומדים בו 516 תלמידים בכיתות א-ו. בספריית בית הספר יש כיתה משוחזרת מימיו הראשונים של בית הספר.

      היום יש ברחבי ראשון לציון 45 בתי ספר יסודיים, שלומדים בהם 18,463 תלמידים.

      *מה מיוחד בבית הספר שאתם לומדים בו?

      מידע נוסף באתר העירייה

      מידע נוסף  באתר מוזיאון ראשון לציון

      (התמונה באדיבות מוזיאון ראשון לציון)

    • בית ספר חצב לחינוך מיוחד

      בית ספר חצב הוא בית ספר מיוחד מאוד, שלומדים בו תלמידים בעלי מוגבלות נפשית ופיזית. בבית הספר משתמשים בכל מיני טכנולוגיות כדי לעזור לתלמידים ולקדם אותם, כמו למשל מחשבים - שמאפשרים לתלמידים שלא יכולים לדבר לתקשר עם הסביבה. בזכות ההשקעה הגדולה של בית הספר בתלמידיו, הוא זכה בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך בשנת תשע"ב (2012).

      *האם יש לכם חבר או חברה שיש להם מוּגבלוּת מסוימת? איפה הם לומדים?

      מידע נוסף על החינוך המיוחד בראשון לציון

    • גן הילדים העברי הראשון

      בתקופת המושבה, הילדים הגדולים למדו בבית ספר חביב, אבל לא היה שום מוסד לימוד לילדים קטנים יותר.

      המתיישבים ביקשו להקים גן ילדים, שילמדו וידברו בו עברית, בדיוק כמו בבית ספר חביב, רק לקטנטנים. בעזרתו של שליח הברון רוטשילד, שלחו לירושלים את אסתר שפירא, שהייתה בוגרת מצטיינת של בית ספר חביב, ללמוד להיות גננת - ולא סתם גננת, אלא גננת עברייה!

      בשנת 1898 (תרנ"ח) הוקם גן הילדים העברי הראשון בעולם בקומת הקרקע של בית הכנסת. בבית - הילדים דיברו עם משפחותיהם בכל מיני שפות, אבל בגן הכול היה בעברית – השירה, הריקודים והמשחקים. בשנת 1927 עבר הגן מבית הכנסת למבנה ליד בית העם, שהוקם במיוחד לצורך זה והיה יפה ומרווח.

      היום יש בעיר 300  גני ילדים ולומדים בהם 8,747 ילדים.

      *לאיזה גן הולכים האחים והאחיות הקטנים שלכם?

      למידע נוסף על הגן

      קראו עוד על אסתר שפירא

      (התמונה באדיבות מוזיאון ראשון לציון)

    • גן ילדים דתי "זִמרת ארץ"

      בגן הילדים הדתי "זִמרת הארץ" הילדים מדברים זה עם זה גם באמצעות הקול וגם באמצעות הידיים, בשפת הסימנים. בגן לומדים ומשחקים יחד ילדים לקויי שמיעה וילדים שומעים. זה לא הדבר היחיד שמיוחד כאן - בסוף שנת הלימודים תש"ע הוכר גן "זִמרת הארץ" כגן ילדים ירוק. הצוות וילדי הגן עוסקים בפעילויות הקשורות במִחזור ובאיכות הסביבה. בשל העשייה העשירה והתורמת זכה הגן בפרס החינוך הדתי הארצי בשנת תשע"א (2011).

      *חפשו מידע על שפת הסימנים ונסו לתרגל כמה מהסימנים.

      למידע נוסף

    • הגימנסיה הריאלית (מקיף א)

      הגימנסיה הריאלית הייתה התיכון הראשון בראשון לציון. היא נוסדה בשנת 1939, כשראשון לציון עוד הייתה מועצה מקומית. את מחזור הלימודים הראשון סיימו 9 תלמידים! היום הגימנסיה מורכבת מחטיבת ביניים ומחטיבה עליונה ולומדים בה 1,663 תלמידים בכיתות ז-י"ב.

      לגימנסיה יש קבוצת כדורסל מצליחה, שזכתה במקום ראשון באליפות הארצית ISF בכדורסל בשנת הלימודים תשע"ב (2012). בית הספר זכה בפרסים רבים על מצוינות במגוון תחומים.

      בימים אלה מתחילים לשפץ את בניין הגימנסיה הוותיק (בן ה-70!). במסגרת השיפוץ, חלק מהמבנים הישנים ישומרו וייבנו מבנים חדשים ומתקדמים.

      בראשון לציון פועלים היום 38 בתי ספר על-יסודיים, שלומדים בהם 17,385 תלמידים.

      *איזה בתי ספר על-יסודיים אחרים בעיר אתם מכירים?

      לאתר בית הספר

      מידע נוסף על בתי הספר העל-יסודיים בעיר

      (בתמונה: אילוסטרציה של מבנה הגימנסיה החדש. באדיבות החברה הכלכלית ראשון לציון)

    • המסלול האקדמי המכללה למנהל

      חולמים להיות עורכי דין או פסיכולוגים? ואולי אנשי תקשורת או מעצבי פנים? תושבי ראשון לציון לא צריכים לנסוע רחוק כדי ללמוד באקדמיה. בראשון לציון יש כמה מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה, שהמפורסם שבהם הוא המסלול האקדמי במכללה למנהל. כל שנה לומדים כאן כ-12,000 סטודנטים. המכללה היא אחת מהגדולות בישראל. במכללה מדגישים את הקשר והתרומה לקהילה והרבה מהסטודנטים מתנדבים במקומות שונים בראשון לציון.

      *מה אתם רוצים ללמוד כשתהיו גדולים? לאתר המכללה למנהל

      קראו עוד על מוסדות להשכלה גבוהה בראשון לציון

      (צילום: רונן טופלברג. באדיבות המכללה למנהל)

    • הקתדרה העממית "עולם ומלואו" ראשון לציון

      גם כשאנחנו כבר מבוגרים, אנחנו לא מפסיקים ללמוד. הקתדרה היא תכנית מיוחדת, שמזמינה את הקהל הבוגר והמבוגר של העיר ליהנות ממגוון עשיר של קורסים, הרצאות ואירועים בתחומים שונים: אקטואליה, מורשת, שפות, סיורים וטיולים ברחבי הארץ, הניתנים בתשלום.

      *האם גם ההורים או הסבים והסבתות שלכם לומדים בקורס או משתתפים בסדנה מעניינת?

      למידע נוסף

    • מכללת הורים

      לא רק ילדים צריכים ללמוד – גם להורים יש כל מיני שאלות ובעיות, שהם רוצים לחקור ולמצוא להן תשובה. במכללת ההורים יש סדנאות והרצאות בנושאי הורות, זוגיות, משפחה וילדים, וההורים מקבלים ייעוץ וליווי אישי.

       *מה אתם חושבים שצריך ללמד את ההורים במכללה להורים?

      למידע נוסף

    • מרכז רון ורדי (המבנה המתכונן)

      מדי שבוע בשבוע תלמידים מחוננים ומצטיינים בעיר מכיתות ג-ט מגיעים למרכז רון ורדי ליום לימודים אחד כדי ללמוד שיעורים במדעים וקורסים שונים המעודדים יצירתיות, מצוינות וסקרנות. גם בשעות אחר הצהריים מתקיימות במרכז פעילויות חוג"ה לילדים מחוננים מגן חובה עד כיתה ב. יש כאן גם מוזיאון מדעי, או בשמו הנפוץ יותר "חדר הדגמים", ובו יותר מ-150 דגמים המציגים ומסבירים חוקים פיזיקליים שונים.

      היום המרכז פועל בבית ספר חביב, אבל מתכננים לו מבנה חדש ומיוחד, שייפתח בעוד כשנה. העירייה שיתפה את התושבים בבחירת הצבעים שיצבעו בהם את המרכז החדש. במרכז יהיו כיתות לימוד, מעבדות וחדר רובוטיקה.

      *איזה מקצוע מדעי אתם אוהבים ללמוד?

      לאתר המרכז

       כתבה על המבנה החדש

      (אילוסטרציה של המבנה העתידי. התמונה באדיבות החברה הכלכלית ראשון לציון)

    • קריית החינוך העירונית דתית (מקיף ב)

      מקיף ב הוא בית הספר העל-יסודי הדתי הגדול בראשון לציון, ומגיעים אליו תלמידים דתיים או שומרי מסורת מהעיר ומיישובי הסביבה. בית הספר זכה בפרס החינוך הדתי הארצי לשנת תשע"א (2011). הפרס הוענק לתיכון, בין השאר, בגלל אחוזי הזכאות הגבוהים לבגרות ושילוב תלמידים יוצאי אתיופיה בבית הספר.

      *איך לדעתכם אפשר לגרום לעולים חדשים או ותיקים להרגיש שייכים?

      לאתר בית הספר

  • בידור ובילוי
    בראשון לציון לא משעמם לרגע! תושבי העיר ומבקריה נהנים ממגוון מקומות בילוי ובידור, שפזורים ברחבי העיר. מה שמיוחד בראשון הוא שמרבית אזורי הבילוי ממוקמים בתוך אזורי תעשייה. מתחמים אלה נקראים אזורי מב"ת: מסחר, בילוי ותעשייה. את השם "מב"ת" המציאו בראשון לציון בשנות ה-90 של המאה ה-20. כאן לא רק עובדים ועושים עסקים, אלא גם מוכרים וקונים, אוכלים ומבלים! כדי להכיר את אפשרויות הבילוי בעיר כדאי לכם לשוטט גם בשכבת המידע "רוח, תרבות ואמנות".
    • אזור אגם הסופרלנד

      ראשון לציון לא מפסיקה להתחדש גם בתחום הבילוי. בעוד כמה חודשים יהפוך אזור אגם הסופרלנד במערב ראשון לציון למתחם נופש ופנאי חדש. ליד המרחב הטבעי של האגם ופארק השעשועים נבנה מתחם "יס פלאנט", שכולל אולמי קולנוע ובתי קפה. בצמוד אליו מוקם בימים אלו אולם אירועים וקונגרסים, שיכלול גם הוא מסעדות ובתי קפה. מסביב לאגם מתוכנן שביל מעץ ובעתיד יהיה כאן גם אמפי-פארק למופעי מוזיקה.

      *כיצד, לדעתכם, אפשר לפתח את אזור האגם תוך שמירה על הטבע באזור?

      למידע נוסף

      (בצילום: "יס פלאנט" ואזור האגם בבנייה)

    • הסופרלנד

      אין ילד או ילדה בישראל שלא מכירים את הסופרלנד! פארק השעשועים נפתח בשנת 1991 בלב חולות מערב ראשון לציון והוא מתפרש על פני שטח של 94 דונם. הפארק מציע שלל מתקנים משוכללים, ממש כמו בחו"ל. חובבי האקסטרים ייהנו מרכבות הרים ומקפיצת באנג'י, והקטנטנים  יבלו בקרוסלות ובגלגל ענק.

      *איזה מתקן בפארק השעשועים אתם הכי אוהבים?

      (צילום: אילנה שקולניק Ilana Shkolnik. מתוך אתר פיקיוויקי ישראל)

    • חוף הים

      שכחתם להביא מטקות? לא נורא – בחוף הים של ראשון לציון יש המון פעילויות מהנות.

      כל שנה מתקיימים בחוף הים מגוון של אירועי ספורט: הרקדות, טורניר כדורעף חופים, טורניר כדורגל חופים, ותחרות טריאתלון (שבה מתחרים בשלושה ענפים יחד: שחייה, רכיבה על אופניים וריצה!). יש כאן גם מרכז גלישה עירוני – שמגיעים אליו ילדים ובני נוער מהסביבה כדי ללמוד "לרכוב" על הגלים.

      ואם לא מתחשק לכם להתאמץ, אפשר לטבול במים, לנוח בחוף הרחצה המוסדר, או לשבת במסעדות ובבתי הקפה לאורך הטיילת.

      אל תשכחו למרוח קרם הגנה ולשתות הרבה מים!

      מהי הפעילות האהובה עליכם בחוף הים?

      למידע נוסף על חוף הים

      למידע נוסף על מרכז הגלישה העירוני

      (תמונה: צילום: ד"ר אבישי טייכר( Avi1111), ויקיפדיה העברית)

    • חי-כיף

      לא צריך לנסוע רחוק כדי להרגיש בספארי: בחי-כיף בראשון לציון תמצאו קנגורו אדום מקפץ בין השיחים, קוף עכביש מטפס בזריזות על העץ ועוד כ-1,000 בעלי חיים ממינים שונים.

      ותיקי העיר בוודאי זוכרים את פינת החי, שהייתה פעם בגן העיר. פינת החי שימשה בסיס לרעיון להקים גן חיות גדול יותר בראשון לציון. החי-כיף נפתח בשנת 1988 והוא בין גני החיות המובילים בישראל.

      החי-כיף משתתף בפרויקטים לשימור מינים שונים של בעלי חיים נכחדים. לפחות 10 מינים בגן החיות הם בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה. לאחר שמינים אלה יתרבו בגני החיות, יהיה אפשר להשיב אותם לטבע ולמנוע את הכחדתם.

      *איך, לדעתכם, אפשר לשמור על בעלי חיים שלא ייכחדו?

      קראו עוד

    • מב''ת מערב

      מב"ת מערב הוא מוקד משיכה לכלל התושבים ולמבקרים בעיר. כמו מב"ת צפון, גם מב"ת מערב, החדש יותר, משלב תעשייה, עסקים, מסחר ובילוי. כאן אפשר לעשות קניות בחנויות של מתחם G1 או מתחם "חונים קונים", להסתובב בקניון הזהב או לצפות בסרט במתחם הסינמה סיטי G2. תתכוננו לכייף!

      *מה הבילוי המועדף עליכם?

      (צילום: Ori~, ויקיפדיה העברית)

    • מב''ת צפון: הרובע

      זהו אזור התעשייה הראשון, שהוקם בראשון לציון בשנות ה-30 של המאה ה-20. בהתחלה היו בו רק בתי מלאכה ומפעלים, שסיפקו מקום תעסוקה לתושבי העיר והסביבה. מאוחר יותר, החלו להיפתח באזור התעשייה "חנויות מפעל", שמכרו בהן את המוצרים שייצרו המפעלים, ומוקדי בידור כמו אולמות לאירועים ומועדוני לילה. בשנות ה-90 החלו להקים באזור גם קניונים. למעשה, אזורי התעשייה של ראשון לציון כבר לא כוללים רק מפעלים, אלא משלבים גם מקומות לקניות ולבילוי. בעקבות השינוי הזה, טבע ראש העירייה לשעבר, מר מאיר ניצן, את המושג "אזורי מב"ת": אזורי מסחר, בילוי ותעשייה.

      היום, מתחם המב"ת הישן עובר שיפוץ ושדרוג במסגרת פיתוח "הרובע". ברובע יש מסעדות, בתי קפה ומקומות בילוי מגוונים. בעתיד יתקיימו כאן אירועים ומופעים שונים, ביניהם מיצגי וידיאו-ארט, שיוצגו על גבי מבנים ומסכים במרחב הציבורי. יוקמו גם סדנאות ליוצרים צעירים ובית מוזיקה, שיציע פעילויות שונות לקהל המבקרים.

      *האם יש לכם ולמשפחתכם מקום אהוב באזור "הרובע"? ספרו עליו...

      לאתר הרובע

      למידע נוסף על אזורי מב"ת

    • ראינוע נעמן (לא קיים עוד)

      ממש כמו היום, גם בעבר היו מגיעים תושבים ומבקרים לבתי הקולנוע של ראשון לציון כדי לצפות בסרטים הטובים ביותר בארץ ובעולם.

      ראינוע נעמן היה בית הקולנוע הראשון שהוקם בראשון לציון. הוא נפתח בערב פורים 1927, כשראשון לציון חוברה לרשת החשמל. בית הקולנוע נקרא על שם נעמן בלקינד, איש ניל"י, שמשפחתו הייתה מראשון לציון ואחיו היו ממקימי בית הקולנוע. הסרטים שהוצגו בנעמן היו אילמים – סרטים ללא קול או מוזיקה. מאוחר יותר נפתח ברחוב זד"ל גם קולנוע ראשון. נהוג לספר שבנעמן הוקרנו הסרטים הטובים, ואילו בראשון היו מקרינים את הסרטים הפחות טובים. בשנת 1951 נפתח גם קולנוע תפארת ברחוב הרצל, שהיה האולם הגדול והמפואר ביותר בסביבה.

      בעבר, בתי הקולנוע היו מוקד בילוי כמעט יחיד לתושבים, ורבים היו מגיעים אליהם במוצאי שבת לצפות בסרטים. היום, בתי הקולנוע הללו כבר לא קיימים.

      *מהו הסרט האהוב עליכם?

      קראו עוד על נעמן בלקינד

      (בצילום: ראינוע נעמן. באדיבות מוזיאון ראשון לציון)

  • עיר ירוקה
    ראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית, ועבודת האדמה עמדה במרכז אורח החיים של תושביה. גם כשהפכה לעיר, התושבים לא איבדו את הקשר והאהבה לסביבה. בראשון לציון הקהילה כולה משתתפת בשמירה על הסביבה ובטיפוחה. העיר מתגאה בשפע של פארקים, גינות ציבוריות ופינות חמד ירוקות. ברחבי העיר ובבתי הספר שלה פועלים מגוון פרויקטים בנושאי מִחזור וקיימוּת, והעירייה פועלת לפיתוח טכנולוגיות חדשניות להפקת אנרגיה ירוקה ולקידום בנייה ידידותית לסביבה. רוצים לראות קצת "ירוק" בעיניים? בראשון לציון תראו הרבה!
    • תחבורה ירוקה: שביל אופניים

      אין כמו לדווש על האופניים בכיף ולהרגיש את הרוח על הפנים... בראשון לציון מעודדים את התושבים להגיע ממקום למקום בצורה ירוקה: ללכת ברגל, להשתמש בתחבורה ציבורית ולרכוב על אופניים במקום להשתמש במכונית הפרטית. תושבים רבים כבר מדוושים על האופניים בשביל המיוחד, שנסלל לאורך שדרות משה דיין ומוביל ממש עד לחוף הים. גם בריא וגם ירוק!

      *איפה, לדעתכם, כדאי לסלול מסלולי אופניים נוספים בעיר?

    • גן הזיכרון

      היסטוריה אפשר ללמוד גם בסביבה ירוקה! בראשון לציון מטפחים את הסביבה וגם זוכרים את העבר.

      בגן הזיכרון הוקמו אנדרטות, שמלוות את התפתחותו של העם היהודי – משואה לגבורה ולתקומה: אנדרטת השואה, שדרת חסידי אומות עולם, אנדרטה לזכר הלוחמים בנאצים ואנדרטת התקומה. באנדרטת התקומה מופיעים זה לצד זה תבליטים שמספרים על מאורעות חשובים בהיסטוריה של המדינה ובהיסטוריה של ראשון לציון. כך אנחנו לומדים על הקשר ההדוק של ראשון לציון להיסטוריה של מדינת ישראל.

      הגן המרשים זכה בפרס: "אות מגשים ישראל יפה", שהוענק לו בשנת 1999 במעמד נשיא מדינת ישראל!

      * נסו לחשוב על דרך נוספת לזכור את העבר באמצעות השילוב  בסביבה ירוקה.

      קראו עוד 

      (צילום: ד"ר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי ישראל)

    • גן המנהיגים

      האם אתם מזהים את האנשים המונצחים בפסלים שבגן? אלו הם כמה ממנהיגי האומה הגדולים שלנו: בנימין זאב הרצל, חיים ויצמן, זאב ז'בוטינסקי, דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, מנחם בגין ויצחק רבין תרמו מאוד כל אחד בדרכו להקמתה של מדינת ישראל ולהתפתחותה. הפסלים נמצאים במרכז הפארק מסביב לאנדרטת אש ומים, שמתוכה יוצאת תעלת מים המסתיימת בבריכה בצורת מגן דוד.

      גן המנהיגים חולק כבוד לא רק למנהיגים שלנו, אלא גם ל-33 מדינות, שהצביעו באו"ם בעד תכנית החלוקה של ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בכ"ט בנובמבר 1947. דגלי המדינות האלה מונפים בשער האומות בכניסה לגן.

      *האם אתם מכירים מנהיג "ירוק", שדואג לאיכות הסביבה בישראל, שכדאי להוסיף את דמותו לפסלים שבגן?

      קראו עוד

      (צילום עליון: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי ישראל. צילום תחתון: ד"ר אבישי טייכר(Avi1111), ויקיפדיה העברית)

    • גן העיר (גן המושבה)

      אם היינו חוזרים 130 שנה לאחור, היינו פוגשים כאן את פקידי הברון רוטשילד ומייסדי המושבה, כשהם בודקים האם האדמה במקום טובה לגידול גפנים והאם כדאי לגדל כאן גם עצי שקד. פעם היו כאן גן ירק, תחנת ניסויים חקלאית ופרדס.

      היום משתרע במקום גן לתפארת: מתחת לשדרת הדקלים המפורסמת, מבוגרים נפגשים לשיחה ולבילוי, ילדים משחקים על המדשאות, ועוברי אורח עוצרים לנוח קצת מול ברכות המים והמזרקות. הגן אולי ותיק, אבל הוא בהחלט שוקק חיים!

      *נסו לגלות, אילו צמחים בגן המושבה הם ותיקים ואיזה חדשים?

      קראו עוד על החקלאות בשנותיה הראשונות של המושבה

      מידע נוסף על הגן באתר מוזיאון ראשון לציון ובאתר העירייה

      (תמונה עליונה: גלויה של שדרת הדקלים בעבר באדיבות מוזיאון ראשון לציון. צילום תחתון: שדרת הדקלים היום. עופר פריאל)

    • חולות ראשון לציון

      אזור החולות והדיונות שלאורך חוף הים התיכון השתרע פעם על פני שטח עצום – מגבול יפו ועד לנחל שורק. בעקבות הבנייה הרבה בערים שבאזור (בת ים, חולון וראשון לציון), הצטמצם מאוד שטח זה. כיום, אזור החולות של ראשון לציון הוא אחד משני מתחמי החולות הגדולים שנשארו באזור (השני הוא בחולון). אבל יש סכנה שגם אזור זה לא ישרוד לאורך זמן: מינים שונים של צמחים ובעלי חיים, שזה אינו בית הגידול הטבעי שלהם, פולשים לחולות ופוגעים באיזון הטבעי שלו. צה"ל מחזיק בחלק מהאזור, והפיתוח הצבאי פוגע גם כן בשטח החולות. גם הבנייה של מתקנים שונים באזור הסופרלנד פגעה בחולות, ויש חשש שתכניות פיתוח עתידיות יגרמו אף הן נזקים לסביבה.

      יש ניסיונות לשמור על האזור כשטח פתוח: חלק מהשטח הצבאי הוכרז כשמורת טבע, ויש הצעות נוספות שמבקשות למצוא איזון בין שמירה על נוף החולות ובין המשך הפיתוח של העיר.

      * כיצד, לדעתכם, אפשר לאזן בין הפיתוח של העיר מצד אחד, לשמירה על סביבת החולות מצד שני?

      למידע באתר החברה להגנת הטבע

      למידע בתכנית המתאר של העיר

      (בצילום: חולות ראשון לציון בעבר. באדיבות מוזיאון ראשון לציון)

    • חינוך סביבתי בבית הספר הניסויי ידלין – אקדמיה למדענים צעירים

      תארו לכם – ערוגת חסה וארנבים קופצים באמצע חצר בית הספר! ככה זה בבית הספר הניסויי ידלין: יש כאן פינת חי, גן, חממה וחווה חקלאית, והתלמידים לומדים בעזרתם בוטניקה, זואולוגיה ועוד תחומים מעניינים. התלמידים מטפלים בצמחים ובחיות, צוברים חוויות ומגלים אחריות אישית בשמירה על הסביבה.

      בתי ספר רבים בעיר מקימים פינות ירוקות ומפתחים פעילויות שונות כדי ללמוד ולשמור על איכות הסביבה.

      *מה עושים בבית הספר שלכם כדי לשמור על הסביבה וללמוד עליה? אתר בית הספר
    • מניב - תאגיד המים, ניקוז וביוב של העיר ראשון לציון

      "מצאנו מים!" – זאת הקריאה שנשמעה ממעמקי הבאר, שחפרו ראשוני המתיישבים בראשון לציון ב-1883. כשהוקמה המושבה סבלו התושבים ממחסור קשה במים, אבל בזכות עזרתו של הברון רוטשילד, הצליחו המייסדים לחפור את הבאר ולמצוא מים.

      היום ראשון לציון היא עיר מובילה בנושא המים בישראל. הטיפול במים נעשה על ידי תאגיד מניב ששייך לעירייה. מניב מספק לכל תושבי העיר מים באיכות גבוהה. יותר מחצי מכמות המים שמסופקים לתושבים נשאבת מבארות מים ברחבי העיר.

      מניב אחראי גם למערכות הביוב והניקוז בעיר: הביוב מוּבל מהבתים לשפד"ן, שהוא מקום לטיהור שפכים שנמצא בחולות ראשון.

      ראשון לציון היא העיר היחידה בישראל שמשתמשת במי גשמים להשקיית גינות ציבוריות! המים נאגרים באגם הסופרלנד ואגם הנקיק ומוּבלים לגינות במערב העיר. כך העיר מנצלת משאבים קיימים וחוסכת במים.

      *איך אתם חוסכים במים בבית?

      לאתר מניב

      (התמונה באדיבות מניב)

    • פארק האגם

      מתחשק לכם קצת טבע בעיר? רוצים לשבת ולדוג בשלווה או לטייל באופניים בחורשה? במרחק כמה דקות מהרעש של העיר, קרוב לחוף הים, יש אגם יפיפה ומסביבו פארק טבעי. האגם נוצר ממי גשמים שנקוו בחפירות באזור. באביב יש בפארק פריחה נהדרת ואפשר למצוא בו כל מיני בעלי חיים. לעירייה יש תכניות לשפר את המקום להנאת התושבים והמבקרים.

      *בקרו בפארק וגלו, אֵילו בעלי חיים וצמחים גדלים באגם ומסביבו.

      קראו עוד

      (צילום: אילנה שקולניק . מתוך אתר פיקיוויקי ישראל)

    • פארק לכלבים

      גם לכלבים הראשונים מגיע גן משלהם. ברחבי ראשון לציון הוקמו אזורים מיוחדים לכלבים בלבד בתוך הגינות המיועדות לתושבי העיר. יש כאן מתקני משחקים לכלבים ואפילו ברזיות מיוחדות בשבילם. המטרה העיקרית של הפארקים לכלבים היא לשמור על רחובות העיר נקיים: בכל גינה יש מתקן "שקי-קקי", המאפשר לתושבים להשתמש בשקיות לאיסוף גללי הכלבים.

      כך הכלבים זוכים להשתעשע בחופשיות והעיר נשארת ירוקה ונקייה!

      *מה עוד אפשר לעשות כדי לשמור על רחובות העיר נקיים?

      למידע נוסף

      מפת הפארקים לכלבים

    • פארק ערים תאומות

      כדי להרגיש בחוץ לארץ לא צריך לנסוע רחוק... בפארק ערים תאומות יש חלקות שונות, שבכל אחת מהן מבנים ומאפיינים של עיר אחרת בעולם. לערים אלה יש שיתופי פעולה וקשרי ידידות עם ראשון לציון – ולכן הן נקראות "ערים תאומות". מתחשק לכם לשבת תחת פגודה סינית, או אולי לתצפת על הסביבה מספינת עץ הולנדית – בואו לפארק!

       

      *אֵילו עוד מבנים מיוחדים יש בגן?

      כתבה על פתיחת הגן

      (צילום: ד"ר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי ישראל)

  • מוסדות ומבני ציבור
    בראשון לציון, כמו ביישובים אחרים, יש מוסדות ציבור שמספקים שירותים לתושבי העיר – בתחומי החינוך, הבריאות, התרבות, החברה ועוד. ראשון לציון היא עיר מרכזית באזור מישור החוף הדרומי (המכונה "חוף יהודה"), ויש בה גם מוסדות שלטון ומינהל של מדינת ישראל, שמשרתים גם את תושבי היישובים שבקרבת העיר.
    • בית העירייה הישן (בית הרופאים)

      עד שעברה העירייה למבנה החדש והגדול ברחוב הכרמל, היא שכנה במבנה שהוקם עוד בזמן שראשון לציון הייתה מושבה. בעבר כונה המבנה "בית הרופאים", כי במהלך השנים גרו בו רופאי המושבה. כשהוקם המבנה, הוא שימש כבית מגורים לעובדי הפקידות של הברון רוטשילד, ובהמשך התגוררו בו גם האגרונום פרסקו (אגרונום הוא מומחה בחקלאות), רופאי המושבה – ד"ר אנתין וד"ר וייצברד, וגם מרדכי יואל סגל, מנהל החשבונות של היקב. בשנות ה-20 של המאה ה-20 השתכנו במקום המועצה המקומית של ראשון לציון והוועד החקלאי. מאוחר יותר הפך המבנה לבית העירייה.

      המבנה מתוכנן לשימור ובעתיד יקום בו בית מלון, שימשוך מבקרים למרכז העתיק של העיר.

      קראו עוד על בית הרופאים באתר מוזיאון ראשון לציון

      (הבניין בעבר. הצילום באדיבות מוזיאון ראשון לציון)

    • בית העם

      בית העם העברי הראשון בארץ ישראל נבנה בשנת 1898 בראשון לציון. הבית נבנה ביוזמת איכרי המושבה ומכספם ונועד לשמש בית לקהילה, ספרייה ומשכן לאורקסטרה (התזמורת של ראשון לציון). את הבניין הקדישו לברון ולברונית רוטשילד, שסייעו רבות לאנשי המושבה. בית העם היה למרכז חיי התרבות והציבור של ראשון לציון והמושבות שמסביבה. התקיימו בו אסיפות עם, ערבי קריאה, נשפים, הרצאות, קונצרטים של האורקסטרה ומחזות עבריים. מעל בימת בית העם נאמו אישים חשובים כמו הרצל וביאליק. המקום שימש בית גם לאגודות שונות, למשטרת היישובים העבריים ולוועד המושבה.

      בשנת 1998 המבנה שוּמר ושוחזר, והיום הוא משמש להתכנסויות, להצגות ולהרצאות לקהל הרחב.

      (התמונה באדיבות מוזיאון ראשון לציון)

    • בית יד לבנים (בית הפקידות)

      בתקופת המושבה היה זה הבית הגדול והמפואר ביותר בראשון לציון. הוא שימש למגורים של פקידי הברון (ולכן נקרא "בית הפקידות"), ובו התרכזה פעילות הנהלת המושבה. מאוחר יותר שכנו בבית זה משרדי החברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל (פיק"א), שהקים הברון רוטשילד, ומשרדי הנהלת היקבים.

      כיום זהו בית יד לבנים המנציח את זכר בני ובנות ראשון לציון, שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות טרור. גם במותם, הם חלק מהעיר, והבית מכבד את זכרם בכל ימות השנה. כאן מתקיימים טקסי זיכרון, ימי עיון ומורשת קרב ופעילויות למען משפחות שכולות.

      ב-1998 הורחב הבית ונוסף לו אגף המשמש לתערוכות וליצירה ואודיטוריום. כאן מתקיימות גם פעילויות תרבות כמו מועדון זמר ומופעי מוזיקה.

      *אילו פעילויות עושים בבית הספר שלכם בימי זכרון?

      למידע נוסף

      (תמונה: MathKnightWikipedia commons)

    • בניין העירייה

      להקים בית ספר חדש? להוסיף רמזור בצומת? להרחיב את השכונה? כאן מתקבלות כל ההחלטות החשובות בנוגע לעיר ולכאן מגיעים תושבי העיר כדי לקבל מידע ועזרה בתחומים שונים.

      בשנת 2005 עברה העירייה לבניין שהיא נמצאת בו היום. הבניין בנוי בצורת משולש, ומולו כיכר העירייה, שגם היא בצורת משולש. שני המשולשים משלימים זה את זה לריבוע. הכיכר משקיפה על גן המושבה ומתקיימים בה פעילויות ואירועים שונים.

      החזיתות של בניין העירייה עשויות זכוכית, ומבעד הקירות השקופים אפשר להציץ לתוך הבניין  ומחוצה לו. המטרה היא שהמבנה ישדר פתיחות של השלטון העירוני כלפי תושבי העיר. ואכן, כאן מטפלים בצרכי התושבים באגפי העירייה השונים, למשל: מינהל החינוך אחראי לכל מוסדות החינוך בעיר ומינהל ההנדסה אחראי לבנייה בעיר ולתשתיות: כבישים, ביוב, מים ועוד.

      באולם הכניסה לבניין יש גלריה עירונית, שמוצגות בה תערוכות קבועות ומתחלפות.

      *האם יש נושא שבו הייתם רוצים לפנות לעירייה?

      קראו עוד על שירותי העירייה

      (התמונה באדיבות מתכנני הבניין האדריכל ארד שרון, שרון אדריכלים בשיתוף לייטרסדורף אדריכלים)

    • כותר ראשון – תרמ''ב

      כשהגיעו המתיישבים הראשונים לראשון לציון, לא רק עבודת האדמה הייתה חשובה להם, אלא גם ההשכלה והתרבות. כמה חודשים לאחר שעלו על הקרקע, הם כבר הקימו ספרייה קטנה. בהמשך, כשנבנה בית העם, הספרייה עברה אליו והיו מתקיימים בו גם ערבי קריאה.

      היום יש בעיר רשת של ספריות ציבוריות שנקראת "כותר ראשון". ישנם שלושה כותרים גדולים, תרמ"ב הוא אחד מהם, ושבע ספריות נוספות פועלות ברחבי העיר. בכותרים ובספריות יש גם שעות סיפור, מרכזי ייעוץ לתושבים, חוגים וסדנאות, תערוכות ועוד שלל פעילויות חינוכיות, תרבותיות וחברתיות.

      *מהו הספר האהוב עליכם?

      לאתר כותר ראשון

    • מכבי אש

      תחנת כיבוי האש הראשונה הוקמה בראשון לציון בשנת 1943, בזמן מלחמת העולם השנייה, בתמיכת ממשלת המנדט הבריטי וביוזמת ארגון ההגנה. בהתחלה השתמשו במגדל עם הפעמון שבכיכר המייסדים כדי להזעיק עזרה במקרה של שריפה. מאוחר יותר הציבו צופר על גג בית ברחוב נורדאו, שהחליף את הפעמון. ככל שהעיר גדלה, כך גדל הצורך בשירותי כבאות משוכללים ומהירים יותר. תחנת הכיבוי הגדולה שקיימת היום נוסדה בשנת 1968 ופועל בה גם בית הספר הארצי לכבאות. בעיר פועלת תחנה נוספת, קטנה יותר, באזור התעשייה הישן.

      קראו עוד על ההיסטוריה של הכבאות בראשון לציון

    • מרכז הנוער ''נוֹעַרנֶט'' – מרכז נוער למחשבים ופנאי

      נוערנט הוא ה-מקום של בני הנוער בשיכוני המזרח. לא משעמם כאן לרגע! לכאן מגיעים בשעות אחה"צ בני נוער בכיתות ז-י"ב לעסוק בפעילויות שונות: לימוד בניית אתרי אינטרנט, הדרכה, לימודי תיאטרון, צילום, עזרה ראשונה ועוד. כאן פועלת גם קבוצת תקשורת של "צעיראשון" – פורטל הנוער והצעירים של ראשון לציון באינטרנט. ברחבי העיר יש עוד ארבעה מרכזי נוער: באלנס, המרחב, הנחלה והבית'לה, וכל אחד מהם הוא בית חם ופעיל לנוער הראשוני.

      *אילו עוד פעילויות מציעה העיר לבני נוער?

      צפו בסרטון על הנוערנט

      לאתר צעיר ראשון

    • משטרת ראשון לציון

      בכל עיר יש תחנת משטרה שאחראית לאכיפת החוק ולשמירה על הסדר הציבורי והביטחון. ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה בישראל, ולכן חשוב שמבנה תחנת המשטרה בעיר ייתן מענה טוב לתושבים הרבים. ב-2009 הוקמה בראשון לציון תחנת משטרה גדולה וחדישה, ששוכנת בבניין הסמוך לכניסה המזרחית לעיר – זהו למעשה המבנה הראשון שרואים כשנכנסים לעיר מהכניסה המזרחית. הבניין כולל מבנה בצורת גליל שמזכיר צריח. ממש כמו השומר בראש הצריח, כך שוטרי ראשון לציון שומרים על העיר.

      *מהם התחומים שעליהם המשטרה אחראית?

      סקירה אדריכלית של מבנה המשטרה

    • מתנ''ס רמת אליהו

      זהו אחד המקומות האהובים על תושבי השכונה. כאן מתקיימות פעילויות חינוך, חברה ותרבות, ופועלים חוגים רבים ומעשירים. המתנ"ס פועל משנת 1978 ופתוח למגוון של אוכלוסיות: בני הגיל הרך, בני נוער ומבוגרים, קשישים, עולים וותיקים. במתנ"ס שמים דגש מיוחד גם על שילוב אוכלוסיות בעלות נכויות שונות מרחבי העיר ועידוד פעילות התנדבותית של התושבים.

      *האם גם אתם מתנדבים? במה?

      לאתר המתנ"ס

    • מתנ''ס שיכון המזרח

      בשעות אחר הצהריים תמצאו כאן את ילדי השכונה רוקדים, מנגנים, מבשלים ומפסלים בשלל החוגים שפועלים במתנ"ס. גם המבוגרים מגיעים למתנ"ס ליהנות, ללמוד ולהתעמל.

      *לאיזה חוג אתם או הוריכם הולכים?

      למידע נוסף על חוגים

    • קריית הלאום

      בראשון לציון, שהיא עיר מרכזית במישור החוף הדרומי, מצויים מוסדות שלטון ומינהל של מדינת ישראל, ביניהם משרדי ממשלה, משרד של הביטוח הלאומי ובית משפט השלום. כל אלה מרוכזים בקריית הלאום – מתחם חדש וגדול במערב העיר.

      בית משפט השלום הוא העַרְכָּאָה הראשונה (הדרגה הנמוכה) במערכת בתי המשפט; רוב התביעות מוגשות תחילה לבית משפט השלום. בית משפט השלום כולל בתוכו בתי משפט לעניינים מוגדרים, למשל: בראשון לציון יש בית משפט לענייני משפחה ובית משפט לעניינים מקומיים.

      פעילויות חינוכיות לבתי ספר בבית המשפט

      (צילום: שי אוקסנברג)

  • ספורט
    נפש בריאה בגוף בריא – בראשון לציון זאת לא רק ססמה. תושבים בני כל הגילאים עוסקים בפעילויות ספורט מגוונות בשביל הכיף ובשביל הכושר. גם קבוצות מקצועיות של בוגרים, נוער וילדים מתאמנות בעיר ומגיעות להישגים רבים בתחרויות בארץ ובחו"ל. ברחבי העיר יש מתקנים, מסלולים, מגרשים ואולמות, שמאפשרים לשחק ולהתנסות בכל ענפי הספורט. אז תעשו חימום קל וצאו ללכת, לרוץ, לגלוש או לשחק.
    • אצטדיון הברפלד (אצטדיון הסופרלנד)

      החלוץ מתקדם... הקהל כולו על הרגליים ו-גווווווול!

      לאצטדיון הברפלד מגיעים האוהדים הנאמנים של קבוצת הכדורגל הפועל ראשון לציון כדי לצפות באימונים ובמשחקים של קבוצתם. האצטדיון הוא מגרש הבית של הקבוצה והיא מארחת בו נבחרות אחרות למשחקים.

      באצטדיון 6,000 מקומות, והוא נחשב לאחד האצטדיונים המטופחים והמתקדמים בישראל. האצטדיון מארח משחקים בינלאומיים של נבחרות ישראל, וכל שנה מתקיים בו גמר גביע הכדורגל לנוער.

      ברחבי העיר פזורים עוד כמה אצטדיונים, שבהם משחקים כדורגל ומתאמנים באתלטיקה קלה.

      *איפה אתם משחקים כדורגל בעיר?

      לאתר של קבוצת הפועל ראשון לציון

      קראו עוד על האצטדיונים בראשון לציון

    • בית מכבי

      ראשון לציון היא ה-מקום לשחק בו כדוריד! בבית מכבי מתאמנת קבוצת הכדוריד מכבי ראשון לציון. הקבוצה הוקמה בשנות ה-50 של המאה ה-20, והיא אחת הקבוצות המצליחות בישראל.

      גם קבוצת הכדוריד של הפועל ראשון לציון היא קבוצה מצטיינת, ושתי הקבוצות האלופות של העיר - מכבי ראשל"צ והפועל ראשל"צ – משחקות זו מול זו כמעט בכל אליפות שמתקיימת בארץ בענף הכדוריד. אפילו נבחרת ישראל בכדוריד מתאמנת בבית מכבי, והרבה משחקני הנבחרת הם חברי הקבוצות מכבי והפועל ראשון לציון.

      בבית מכבי מתאמנת גם נבחרת הכדורסל מכבי ראשון לציון, והוא משמש לאירועים רבים של העירייה ושל אגודת הספורט מכבי.

      *איזו קבוצת כדוריד אתם מעודדים – הפועל ראשל"צ או מכבי ראשל"צ?

      מידע נוסף על קבוצת הכדוריד מכבי ראשון לציון

      מידע נוסף על קבוצת הכדורסל מכבי ראשון לציון

      (צילום: צילום: Little Savage , ויקיפדיה העברית)

    • בריכת שיכון מזרח

      אין כמו לקפוץ לבריכה בימי הקיץ החמים... אבל בבריכת השחייה שיכון מזרח לא רק מבלים – כאן מתאמנת נבחרת מכבי ראשון לציון בשחייה מקצועית. הקבוצה זכתה בגביע אלופות הנוער לקיץ 2012, וקבוצת הבנות זכתה באליפות הנוער לחורף 2012.

      *האם אתם יודעים, איפה נמצאות הבריכות הנוספות בעיר.

      אתר נבחרת מכבי ראשון בשחייה

    • היכל הספורט נאות אשלים (על שם מרדכי רוזנשטיין)

      בהיכל אשלים לא נחים לרגע! בבוקר מתקיימים כאן שיעורי הספורט של בית הספר מקיף ט, ובשעות אחה"צ ובערב – אימונים של נבחרות הנוער והבוגרים של קבוצת הכדוריד המפורסמת הפועל ראשון לציון. ההיכל הוא מגרש הבית של הקבוצה והוא קרוי על שמו של מרדכי רוזנשטיין, שהקים את הקבוצה ב-1968 והיה המאמן הראשון שלה.

      *צפיתם פעם במשחק כדוריד? ספרו על החוויה.

      לאתר קבוצת הפועל ראשון לציון בכדוריד

    • היכל הספורט על שם גמי

      כשהבנות של נבחרת הפועל ראשון לציון בהתעמלות אמנותית מופיעות – נדמה כאילו הן פועלות נגד חוקי הפיזיקה. הבנות הגמישות הללו מתאמנות כל יום בהיכל הספורט גמי, שיש בו אולם משוכלל מצויד במכשירים ובמתקני התעמלות.

      שעות האימון הרבות והארוכות משתלמות – הנבחרת מצליחה מאוד: היא הייתה אלופת המדינה כמה פעמים וייצגה את ישראל בתחרויות רבות בחו"ל. אחת המתעמלות של הנבחרת אפילו השתתפה באולימפיאדת לונדון 2012!

      * האם התנסתם בשיעורי הספורט בבית הספר בתרגילי התעמלות אמנותית או התעמלות קרקע?

      סרטון המציג תרגילים של הנבחרת

      כתבה על הנבחרת

      (תמונה עליונה:באדיבות רשות הספורט בחברה העירונית. תמונה תחתונה: צילם אסף כפרי)

    • חוף הים

      שכחתם להביא מטקות? לא נורא – בחוף הים של ראשון לציון יש המון פעילויות מהנות.

      כל שנה מתקיימים בחוף הים מגוון של אירועי ספורט: הרקדות, טורניר כדורעף חופים, טורניר כדורגל חופים, ותחרות טריאתלון (שבה מתחרים בשלושה ענפים יחד: שחייה, רכיבה על אופניים וריצה!). יש כאן גם מרכז גלישה עירוני – שמגיעים אליו ילדים ובני נוער מהסביבה כדי ללמוד "לרכוב" על הגלים.

      ואם לא מתחשק לכם להתאמץ, אפשר לטבול במים, לנוח בחוף הרחצה המוסדר, או לשבת במסעדות ובבתי הקפה לאורך הטיילת.

      אל תשכחו למרוח קרם הגנה ולשתות הרבה מים!

      מהי הפעילות האהובה עליכם בחוף הים?

      למידע נוסף על חוף הים

      למידע נוסף על מרכז הגלישה העירוני

      (תמונה: צילום: ד"ר אבישי טייכר( Avi1111), ויקיפדיה העברית)

    • מועדון התעופה ראשון לציון

      חלמתם להטיס כלי טיס? חברי מועדון התעופה מגשימים את החלום. כאן מתקיימים חוגים לבנייה ולהטסת טיסנים (שהם מטוסים קטנים), והרבה מהמדריכים ומהחניכים משתתפים בתחרויות הארציות, וחלקם אפילו חברים בנבחרת ישראל בטיסנאות.

      *ניסיתם פעם להטיס טיסן?

      אתר המועדון

    • מסלולי אופניים באגם הסופרלנד

      הראשונים אוהבים לדווש. תושבים רבים בעיר רוכבים על אופניים בשבילים שנסללו ברחבי העיר, גם כדי להגיע ממקום למקום וגם כדי לשפר את הכושר.

      בסמוך לאגם הנקיק ולאצטדיון הסופרלנד נסלל שביל אופניים מהנה במיוחד, שקט וירוק, שאורכו כ-10 ק"מ. איזו הרגשה נפלאה לרכב באווירה ירוקה ונעימה...

      *האם גם אתם ובני משפחתכם רוכבים על אופניים? מה המסלול האהוב עליכם?

      למידע נוסף 

      (הצילום באדיבות רשות הספורט בחברה העירונית)

    • מרכז טניס בשיכון המזרח

      במרכז הטניס העירוני בשיכון המזרח ובמרכזים נוספים שמפוזרים ברחבי העיר, ילדים ובני נוער לומדים לשחק את "הספורט הלבן" (הטניס נקרא כך כי השחקנים נוהגים ללבוש בגדים לבנים). אפילו הקטנטנים לומדים לשחק במגרשי ה"מיני טניס".

      כל שנה נערכת כאן אליפות הטניס "נאפיס", שהפכה למסורת ראשונית. התחרות נחשבת כאליפות ראשל"צ ומיועדת לכלל תושבי העיר, קטנים וגדולים.

      *ביקרתם באליפות "נאפיס"? ספרו על החוויה.

      למידע נוסף

    • פארק נאות שקמה

      אחת ושתיים, למתוח ידיים! כדאי לעשות חימום טוב כשמגיעים לפארק נאות שקמה, כי יש כאן המון מתקני ספורט ומגרשים לאימון ולמשחק: כדורסל, כדורגל, ספורט אתגרי, סקטבורד ואפילו מסלול הליכה רפלקסולוגי. במתחם ה"אקטיב פארק" יש גם מסלול קרטינג למכוניות חשמליות. בקרוב ייפתח בפארק אצטדיון האתלטיקה העירוני – שיהיה גדול, משוכלל ומקצועי.

      אחד הדברים הכי מיוחדים בפארק הוא מגרש ההוֹקי-רוֹלֶר המקצועי, שבו נבחרות משחקות הוֹקי תוך כדי החלקה על רוֹלֶרבְּלֶיידס. זהו מגרש הבית של קבוצת ראשון דֶווילס – מועדון ההוקי הגדול והחזק בארץ בהוקי-רולר.

      בפארק מתקיימים מדי שנה בשנה אירועי ספורט, שמשתתפים בהם כל תושבי העיר וגם מבקרים מבחוץ: מרוץ האביב (לזכרו של ערן אלכאוי), שמתקיים כבר 20 שנים ברציפות; צעדת השלושה ועוד אירועים רבים.

      *איזה עוד מתקן ספורט הייתם רוצים שיהיה בפארק?

      למידע נוסף על הפארק 

      אתר קבוצת ההוקי רולר ראשון דווילס

      (הצילום באדיבות רשות הספורט בחברה העירונית)

  • תחבורה
    איך אתם מגיעים ממקום למקום – ברגל? במכונית של ההורים? אולי באוטובוס? לתחבורה יש תפקיד חשוב בחיינו – היא מאפשרת לנו לנוע בתוך העיר ומחוצה לה. אמצעי התחבורה בראשון לציון כוללים כבישים, מחלפים, מגרשי חניה, תחנות אוטובוס, תחנות רכבת ומסלולי אופניים.
    • כביש 4

      כביש 4 חוצה את ראשון לציון ומפריד בין מזרח העיר למערבה. כביש 4 הוא אחד מהכבישים הארוכים והעמוסים ביותר בישראל, והוא מגיע מדרום הארץ עד לצפונה. הקטע שבו הכביש חוצה את ראשון לציון נקרא דרך צה"ל, ויש בו ארבעה מֶחלפים, שמהם ניתן להגיע לעיר: מֶחלף חולות, מֶחלף ראשון דרום, מֶחלף גן-רווה ומֶחלף ראשון לציון (מֶחְלָף הוא מבנה המאפשר הפרדה באמצעות גשר בין כבישים, שנוסעים בהם בכיווני תנועה מנוגדים).

      *מהם, לדעתכם, החסרונות והיתרונות של כביש מרכזי בתוך העיר?

    • כביש 412

      כשהרצל הגיע לביקור בארץ ישראל ב-1898, הוא בילה את הלילה הראשון שלו במושבה ראשון לציון, ומכאן יצא לסייר בשאר המושבות בארץ. היום, בתוואי המסלול שעבר הרצל בין ראשון לציון לרחובות, עובר כביש 412. זהו כביש ראשי, שמקשר בין רחובות ליהוד, וחוצה את ראשון לציון. הקטע הדרומי שלו בתוך העיר נקרא שדרות הרצל, וככל שמתקדמים צפונה הוא הופך לדרך המכבים. שדרות הרצל הן כביש מרכזי בראשון לציון הישנה, ולאורכן בתי עסק רבים וגם התחנה המרכזית הישנה.

      *האם אתם גרים ליד כביש ראשי בתוך העיר? מה מאפיין אותו (חנויות? אוטובוסים? ועוד)?

      (צילום: MathKnight, ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 3.0)

    • כביש 431

      הנסיעה לירושלים מעולם לא הייתה כל כך קצרה! כביש 431 הוא כביש מהיר, שמחבר את ראשון לציון עם כביש 1 שמוביל לירושלים, עם העיר מודיעין ועם מֶחלף פלמחים. הכביש לא רק מהיר, הוא גם כביש "חכם": מערכת בקרה הכוללת עשרות מצלמות, שעוקבות אחרי התנועה, מדווחת לנהגים באמצעות שילוט אלקטרוני על המצב בכביש, ומאפשרת שינוי בזמן אמת ברמזורים לפי כמות התנועה וזרימתה. פתיחת הכביש אִפשרה גישה נוחה לתוך העיר ומחוצה לה וקיצרה מאוד את זמני הנסיעה.

      *איזה מידע, לדעתכם, חשוב להציג על השילוט האלקטרוני בכביש?

      (צילום: Ori~, ויקיפדיה העברית)

    • כביש 441

      קדימה אל הים! כביש 441 עובר כולו בתחומי ראשון לציון ומוביל ממרכז העיר לחוף הים. הכביש מתחיל בצומת שבו הוא נפגש עם כביש 412, ממש ליד גן התותח. הקטע הראשון שלו הוא שדרות ז'בוטינסקי, ולאחר מכן הוא ממשיך לשדרות משה דיין ולשדרות רחבעם זאבי. כשנפתח הכביש הוא קישר בין מרכז ראשון לציון לשכונת עזרה וביצרון (היום שכונת רמת אליהו). לאחר מכן נסלל הקטע שמגיע ממש עד הים דרך אזור של חולות נודדים, שלא היה בנוי כלל. עם השנים התפתח האזור המערבי של ראשון לציון לאורכו של כביש 441, והיום חלק גדול מהכביש עובר בתוך שטח בנוי.

      *נסו לספור על גבי מפה, כמה רמזורים יש לאורך כביש 441?

      (צילום: Ori~, ויקיפדיה העברית)

    • תחבורה ירוקה: שביל אופניים

      אין כמו לדווש על האופניים בכיף ולהרגיש את הרוח על הפנים... בראשון לציון מעודדים את התושבים להגיע ממקום למקום בצורה ירוקה: ללכת ברגל, להשתמש בתחבורה ציבורית ולרכוב על אופניים במקום להשתמש במכונית הפרטית. תושבים רבים כבר מדוושים על האופניים בשביל המיוחד, שנסלל לאורך שדרות משה דיין ומוביל ממש עד לחוף הים. גם בריא וגם ירוק!

      *איפה, לדעתכם, כדאי לסלול מסלולי אופניים נוספים בעיר?

    • תחנה מרכזית חדשה

      מכאן אפשר להגיע כמעט לכל מקום ברחבי הארץ. לאחר שראשון לציון גדלה והתפתחה, תושביה נזקקו לשירותי תחבורה ציבורית רבים ונרחבים יותר. התחנה המרכזית הישנה הייתה קטנה מדי וגם רחוקה מהאזורים החדשים של העיר במערב. התחנה המרכזית החדשה הוקמה ליד מחלף גן רווה, וקווי אוטובוס בין-עירוניים ועירוניים עוברים בה מדי שעה בשעה. את זמן ההמתנה לאוטובוס אפשר להעביר בהנאה בקניון שער ראשון, שנמצא ממש ליד התחנה.

      *נסעתם פעם באוטובוס מחוץ לעיר?

      (צילום: Ori~, ויקיפדיה העברית)

    • תחנה מרכזית ישנה

      הנהג שלנו חבר'מן – הוא ייקח אותנו ל... חוף הים! בתוך ראשון לציון פועלת מערכת של קווי אוטובוס, שמגיעים כמעט לכל מקום בעיר. רוב הקווים בתוך העיר עוברים דרך התחנה המרכזית הישנה, שממוקמת ברחוב הרצל, ליד המדרחוב (ברחוב עין הקורא). גם לאחר הקמתה של התחנה המרכזית החדשה, התחנה הישנה ממשיכה לפעול ומשרתת תושבים רבים.

      *באיזה אוטובוס נסעתם לאחרונה בתוך העיר?

      (צילום: ארכיון היסטורי "אגד")

    • תחנת רכבת הראשונים

      במקום לעמוד בפקק – ברכבת מגיעים צ'יק צ'ק! רבים מתושבי ראשון לציון עובדים מחוץ לעיר, בעיקר באזור תל אביב. לכן, מדי בוקר בבוקר יש ביציאות מראשון לציון פקקי תנועה ארוכים. כדי להימנע מנסיעה ממושכת ומעמידה בפקקים, רבים מהתושבים מעדיפים לנסוע ברכבת. הנסיעה ברכבת מקטינה את העומס בכבישים בין-עירוניים ואת זיהום האוויר. תחנת רכבת הראשונים נפתחה בשנת 2003 והיא משרתת את תושבי מזרח ראשון לציון. התחנה ממוקמת במזרח העיר, ליד צומת ראשונים (גן הוורדים) ונקראת על שם שכונת ראשונים הסמוכה לה.

      * כיצד ההורים שלכם מגיעים לעבודה?

      לאתר הרכבת

      (צילום: Ori~ , ויקיפדיה העברית)

    • תחנת רכבת משה דיין

      תארו לעצמכם – 18 דקות בלבד של נסיעה ברכבת מפרידות בין ראשון לציון לתל אביב! תחנת רכבת משה דיין נפתחה בשנת 2011 במערב העיר, והיא ממוקמת בין נתיבי כביש איילון, בצמוד למחלף משה דיין. הפעלת תחנת הרכבת הזו קיצרה מאוד את זמן הנסיעה בין ראשון לציון לתל אביב. בסמוך לתחנה הקימה החברה הכלכלית של ראשון לציון חניון גדול, וכך, מי שעובד מחוץ לעיר יכול לחנות את מכוניתו בחניון, לנסוע לעבודה ברכבת ולהימנע מפקקי התנועה. תחנת הרכבת סמוכה למב"ת מערב והיא מאפשרת למבקרים בעיר להגיע בקלות לאזור המסחר והבילוי. בעתיד מתכננים לחבר בין תחנת משה דיין במערב לתחנת הראשונים במזרח באמצעות מסילת רכבת, וכך אפשר יהיה לנסוע ברכבת גם בתוך העיר.

      *מהם, לדעתכם, החסרונות והיתרונות של הקמת קו רכבת בתוך העיר?

      לאתר הרכבת

Close